פסק-דין בתיק ת"א 1180-08

בפניי תביעה כספית על סכום של 486,377 ש"ח אשר הוגשה ע"י עיריית סחנין נגד הנתבע , אשר שימש קבלן לעבודות פיתוח, בשם סאלח חסן זבידאת, ביום 27.3.08. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

לטענת התובעת, היא העבירה, על פי בקשת הנתבע, לצדדים ג' סכומי כסף מהכספים המגיעים לנתבע. לטענתה, מסרה עפ"י בקשת הנתבע, למחצבות  כינרת 3 העברות מחשבונה באוצר המקומי בע"מ, שפרטיהם כדלקמן:

סך של 24,816 ש"ח, ז"פ 25.4.97, מס' העברה - 4631;

סך של 50,000 ש"ח, ז"פ 20.5.97, מס' העברה - 46366;

סך של 70,000 ש"ח, ז"פ 10.9.97, מס' העברה - 48525.

סך הכל המדובר בסכום של  144,816 ש"ח.

התובעת טוענת, כי העברות הנ"ל הוגשו לפירעון באוצר השלטון המקומי בע"מ, אך לא כובדו. התובעת טוענת, כי מאוחר יותר החזיר הנתבע לתובעת את ההעברות הנ"ל. חשבונו זוכה בסכומים אלה ותמורתם שולמה לנתבע.

ביום 6.11.00 הגישה מחצבות כנרת תובענה כנגד התובעת, במסגרת ת"א 25198/00 בבימ"ש השלום בחיפה, והתביעה התייחסה בין היתר לתשלום עבור העברות הנ"ל.

לאחר התדיינות, ניתן ביום 10.12.03 פס"ד ע"י השופטת ברכה בר-זיו, המחייב את עיריית סחנין לשלם למחצבות סחנין מחצית מסכום העברות הנ"ל (דהיינו, 72,408 ש"ח, עפ"י כתב התביעה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ושכ"ט עו"ד.

מחצבות כנרת הגישה ערעור על פסה"ד וזאת במסגרת ע"א 2064/03 בבימ"ש מחוזי בחיפה ובפס"ד שניתן שם ביום 12.10.04 נפסק, כי על עיריית סחנין לשלם למחצבות כנרת מעבר לסכום שנפסק בבימ"ש השלום ע"י השופטת ברכה בר-זיו, סכום נוסף בשיעור של 108,375 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.12.03 וכן הוצאות משפט.

לטענת התובעת, היא שילמה למעשה את סכום ההעברות פעמיים. פעם אחת לנתבע ופעם שנייה למחצבות כנרת.

מחצבות כנרת הגישה את פסה"ד למימוש כנגד עיריית סחנין בלשכת ההוצל"פ וסך כל חובה למחצבת כנרת בגין אותן שלוש העברות המצוינות, עומד נכון ליום הגשת התביעה - 27.3.08, על סך של 486,377 ש"ח, שהינו הסכום הנתבע בתביעה זו.

הנתבע הכחיש מכל וכל את חבותו לתשלום בתיק זה.

בפתח הדברים טען הנתבע להתיישנות ודחיית התביעה על הסף, לאור העובדה שלכב' הרשם אין סמכות לדון בטענה זו דנתי בה כטענת סף ולאחר שהכרעתי בה התנהלו הליכי בקשת רשות להתגונן בפני כב' הרשם מורני.

בהחלטה מפורטת מיום 10.12.08 דחיתי את טענת ההתיישנות והחלטה זו אושרה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה ברע"א 2960-01-09 מפי כב' השופט עמית יצחק.

בנסיבות אלה, כמובן, אין לחזור ולדון בשאלת ההתיישנות אשר הוכרעה.

בהחלטתו המפורטת אשר אפשרה לנתבע/המבקש רשות להתגונן כנגד תביעת התובעת/המשיבה, קבע כב' הרשם מורני, ביום 2.5.10 בסעיף 11 כדלקמן:

"אני מחליט לתת למבקש רשות להתגונן בפני התביעה וזאת בנימוקים הבאים:

א.         אין להתעלם מהעובדה שהמבקש לא צורף בדרך כלשהי להתדיינות המשפטית שהתקיימה בין מחצבות כנרת לבין המשיבה.  המבקש היה יכול להיות בהליך הנ"ל כנתבע ע"י מחצבות כנרת או כצד ג' ע"י המשיבה או לפחות כעד מטעם מי מהצדדים.